כיוון
תכלית
ומעשה
             אימון לביצועי מצוינות בבית ספר
 



ד"ר גילי בסקין, Ed.D




054-7828953

25 נקודות של הצלחה

יובל נערה בכתה י"ב.

בעבר נכשלה במבחן הבגרות במתמטיקה וביה"ס, העמיד בפניה, כמו בפני עוד שבעה תלמידים,

קורס בן שלושה חודשים, בכדי לאפשר להם לגשת שוב ולזכות בבגרות.

אני הייתי המורה שהופקדה על הקבוצה.

בשיעור הראשון הגדירו התלמידים את יעדם לקורס ולבגרות ומה בכוונתם לעשות לשם השגת היעד.

התלמידים הפליגו בתיאור כוונותיהם להצליח ולהגיע לציון גבוה זה או אחר. רובם הבטיחו לעשות

הכול בכדי לנצל את ההזדמנות- להשתתף בכל המפגשים ולעבוד בצורה אינטנסיבית בכתה ובבית.

יובל לעומתם רשמה בצורה מתחמקת ולא מחייבת את יעדה ואת כוונותיה לגבי הקורס. היא הסבירה

גם, שאין לה כל מושג וגם לא עניין במתמטיקה. התנהגותה בהמשך הבהירה והדגישה, שכלל לא

חשוב לה אם תהיה לה בגרות....

במהלך השיעורים הראשונים בזבזה את רב הזמן בוהה בדפים. כל דבר שהצעתי לא הייתה מסוגלת

לדבריה לעשות. את הבוחן הראשון העתיקה כמעט במלואו מחבר ואף לא טרחה לגשת אלי כפי

שבקשתי ממנה בטופס הבחן שהוחזר ללא ציון. כשפניתי לאחר שבוע ושאלתי מדוע לא נגשה אלי

זרקה בביטול-

- "איך הייתי צריכה לדעת שאת רוצה שאגש ?"

- "יובל, כתבתי לך ובקשתי ממך לבוא לשוחח", עניתי.

- "לא ראיתי".

- "לא שמת לב גם, שלא היה ציון?"

- "לא" ענתה בפשטות וחזרה לעניינה.

הקורס הגיע לכדי המחצית. יובל נכחה כמעט בכל המפגשים אך לא נרשמה שום התקדמות מצידה

לא בגישה, לא ברצון ובודאי שלא בידע. בכל הזדמנות ניסתה עדין לגייס את החבורה הקטנה

לקריאות כמו "אנחנו לא יודעים/יכולים..." או- "אף פעם לא למדנו את זה ומה את רוצה מאיתנו?"

בהקשר לכל דבר בסיסי שניסיתי להסתמך עליו בדפי העבודה שקבלה. אלא שהעניין הפך פחות

רלוונטי ככל שהתמשך הקורס, כיון שכל אחד עסק בענייניו, על פי הקצב והתוכנית שנבנתה עימו

ועבורו. בעוד חבריה לקבוצה התקדמו בהדרגה בדפי עבודה אישיים, היא נשארה תקועה בדף מסוים

אחד, שעור אחרי שיעור. מידי פעם שרבטה ניסיונות קלושים לפתרון תרגילים בודדים. ההסברים

שנתתי לה בכל פעם שהגעתי לשולחן העבודה שלה, כמו לכל אחד מתלמידי הקבוצה, לא נשאו פרי.

לכל הסבר שלי הקשיבה חלקית ומיד טענה שאיננה יכולה ללמוד ולתרגל כך לבד כשאני עוזבת

ועוברת לתלמיד הבא. מורה לדבריה צריך לפתור תרגילים על הלוח. את רב הזמן העבירה בחוסר

מעש.

ואז הגיע השינוי.

במהלך שיעור אחד, כשתלמיד אחר קבל דף בנושא 'אינטגרלים', קפצה במפתיע ואמרה-

"אה זה נושא נחמד אני זוכרת שהייתי טובה בזה!"

למרות שהידע בנושא נסמך על ידע בנושאים קודמים שלא שלטה בהם ואת חלקם לא הכירה,

ניצלתי את ההזדמנות ונתתי לה את דף העבודה הראשון בנושא. בהדרגה ראיתי את הרצינות שהיא

מגלה. היא התקדמה בלימוד ובפתרון דף עבודה אחד אחרי השני וסיימה את הנושא לאחר מספר

שיעורים כשהיא פותרת תרגילים מבגרויות. יובל בקשה ממני וכתבה גם 'בחן הצלחה' בנושא מסוים

זה ואף הגישה עבודה של תרגילים פתורים באותו נושא. בשיעורים שנותרו נהנתה לענות לשאלות

חבריה וללמד אותם חומר מהדפים שכבר סיימה ללמוד. היא הפכה למומחית לנושא גם בעיני

חבריה.

כשבחנו יובל ואני את מצב ציוניה במבחני הבגרות הקודמים, גילינו שאם תצליח בטופס הבחינה

הספציפי )האחרון מבין שלושה( לענות על שאלה אחת, השאלה בנושא המדובר, תקבל ציון כללי

עובר במתמטיקה.

במבחן המתכונת פתרה בהצלחה את התרגיל וזכתה ב25 הנקודות המיוחלות.

ביומים האחרונים לפני מבחן הבגרות נמלאה מוטיבציה ואף בקשה להרחיב את ידיעותיה לתחומים

נוספים....בזמן התרגולים הללו, כשהיא כבר חלק מהקבוצה שעבדה במרץ ובהתלהבות לקראת היעד

האישי שהיה משותף לכולם, שאלה אותי-

"גילי, תוכלי לזרוק מילה טובה על העבודה שלי בקבוצה למחנכת ולמנהל?"

"אשמח לעשות זאת" אמרתי לה.

"אני חושבת שאת יכולה להיות גאה בעבודתך ואומר לך גם למה -"

מהרגע שהיית מכוונת אל המטרה שלך, מרגע שהבהרת במדויק לעצמך וגם לי מה בדיוק את רוצה,

מאותו רגע התמקדת והגעת בדיוק אל היעד!

השגת יעד זו הצלחה!

 

עם זאת, נראה לי שאפשר ללמוד מכך בנוסף, שכדאי ורצוי לבחור יעד גבוה ומאתגר.

בצורה בה עבדת היית מגיעה גם ליעד גבוה יותר לו הגדרת והיית מכוונת לכזה!        חזרה לספריית ההצלחות הגדולה !

      
 
 אתרנטו- עיצוב, בניה ואיחסון אתרי אינטרנט דינמיים        כניסה לממשק דואר | כניסה לממשק ניהול